מיקום הישוב
הישוב בני עי"ש היא יישוב כפרי קטן, המונה כ-8000 תושבים. הישוב שוכן במישור החוף הדרומי, במרחב הגיאוגרפי הידוע במחקר כ"מישור חוף יהודה" או "מישור חוף פלשת", המשתרע בין נחל שקמה בדרום ועד לנחל ירקון בצפון. מישור החוף של ארץ ישראל מתאפיין ברצועה חולית לאורך חוף הים, אשר רוחבה המרבי כשבעה קילומטרים.בני עי"ש ממוקם על רכס הכורכר הידוע כ"רכס ארז".
רכס זה מאופיין בגבעות מנותקות זו מזו הסדורות בקו אורכי.
בני עי"ש ממוקמת על צומת דרכים מרכזי בישראל, כשלושה קילומטרים מדרום לגדרה, בקטע הכביש צומת רא"ם - מסמיה. 25 דקות נסיעה מתל אביב, 45 דקות מירושלים וכ-15 דקות מחוף הים.
סמל המועצה
סמלה של המועצה מורכב מפריטים המסמלים את האידיאולוגיה שלה המתבססת על עקרונות של יהדות, עבודה, חופש ואיכות חיים. הבית הכפרי והתלמים מציינים את אופיו הכפרי של היישוב. גלגל השיניים מסמל את ערכי העבודה. לוחות הברית מסמלים את ערכי היהדות. השמש מסמלת חופש, ועלי הזית מסמלים את הכמיהה לשלום ולאחווה.
רקע היסטורי
המועצה המקומית בני עי"ש נוסדה ב- 7 באוקטובר 1957 על שטח ששימש כבסיס צבאי בריטי בתקופת המנדט.
המתישבים הראשונים היו מפונים מהמעברות "מסמיה" ו"יוחנן". ששים אחוזים מהם היו עולים שהגיעו לארץ ישראל מתימן, כעשרים וחמישה אחוזים הגיעו מפרס והשאר בני עדות שונות ובעיקר מעיראק וממרוקו.
המתישבים הראשונים התגוררו בצריפים בגודל של כשלושים מטרים רבועים, בהם שני חדרים, מטבח קטן, מקלחת ומשק עזר. מחוץ לכל צריף היה בור ששימש כשירותים. התושבים התפרנסו מעבודות חקלאות ביישוב, ועיבדו את אדמות המושבים הסמוכים למטרת השלמת הכנסה.
לקראת שנות הששים היו ביישוב שני רחובות, מרפאה קטנה, מכולת, גן ילדים ובית ספר עממי יסודי עד כיתה ח'. הישוב נוהל על ידי ועד מקומי עצמאי שהוקם בשנת 1958. בשנת 1962 צורף הישוב למועצה האזורית חבל יבנה, ורק ביוני 1981, לאחר מאבק ממושך הוכרזה בני עי"ש כמועצה מקומית עצמאית.
ומי היה עי"ש?
שמה של המועצה מורכב מראשי התיבות של שמו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, רב ומקובל שהיה מבוני הישוב העברי המתחדש בארץ ישראל, ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, ומניח אבן הפינה של המושבה פתח-תקווה. בשנת תר"ל (1870) הגיע הרב שלזינגר מגליציה לארץ-ישראל, התישב בירושלים ויסד בית מדרש בסמוך להר הבית. את זמנו הוא הקדיש ללימודי תורה ולחוכמת הקבלה. במכתביו למנהיגות היהודית בגולה דרש מהם לעזור למען גאולת ארץ ישראל ושממותיה.
בשנת תרל"ג (1873) הדפיס את הספר "חברה מחזירה עטרה ליושנה עם כולל העברים", בו הציע תכנית מפורטת המקיפה את כל ענפי החיים לשם ארגון היהודים בגולה, עלייתם לארץ-עשראל ברשיו ןהממשלה הטורקית וחידוש חיי היהודים בה לפי רוח התורה ובכדי לקרב את הגאולה.
בעת ביקורו של בנימין זאב הרצל בירושלים בשנת תרנ"ח (1898) ביקרו הרב שלזינגר ורתמו למען הקמת מדינת ישראל. בחודש אייר תרפ"ב (1922) נפטר הרב שלזינגר והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.
במלאות מאה שנים לעליתו של הרב שלזינגר, בי"ד תשרי תשל"א, פורסם מאמר בעיתון "הצופה" בו נכתב בין היתר: "...ובזה נתמלאה משאת נפשו של האיש הדגול שנשא בלבו את חזון מלכות ישראל המחודשת, עשרים וחמש שנים לפני הופעת "מדינת היהודים" לבנימין זאב הרצל, אשר נפשו יצאה כל הימים לציון, ושנים רבות עורר את בני עמו בדרשות חוצבות להבות במאמרים הכתובים בדם לבבו, לעזוב את ארצות הגולה ההופכות לנו מזמן לזמן לקברים ולשוב לארץ אבותינו, לחיים לאומיים עצמאיים ולעבודה פוריה בחקלאות, במלאכה ובתעשיה."
כור היתוך לקליטת עליה
בני עי"ש היא נקודת מפגש מרתקת של מזרח ומערב. זהו מפגש יחודי בין תרבויות יהודיות השונות זו מזו, אך החיות ביחד בסימביוזה מתוך כבוד ועזרה הדדית, ברוח ערכי היהדות עתיקי היומין "כל ישראל ערבים זה לזה" ו"כל ישראל אחים". המועצה המקומית בני עי"ש מהווה דוגמה חיה ליחודו של המפעל הציוני, שהצליח להביא יהודים מכל קצוות העולם ולבנות חברה חדשה בארץ ישראל, חברה המושתתת על ערכים ציוניים ובראשם האהבה לארץ אבותינו.
המשימה לא היתה קלה. המועצה המקומית עשתה מאמצים גדולים בכדי לגשר על הבדלי התרבות בין שני חלקי האוכלוסייה העקריים ויזמה פעולות אינטגרציה רבות ומגוונות בתחום התרבות, הדת, החינוך והפנאי. ברם, ההצלחה לא אחרה לבוא ובעזרת רצונם הטוב של התושבים נפתרו רובם ככולם של חילוקי הדעות ובהידברות. כיום ניתן כבר למצוא זוגות "מעורבים" רבים ואף דור של ילדים שלהם סבא וסבתא שעלו מתימן וסבתא וסבא שעלו מרוסיה.
בשנות התשעים, עם בוא העליה הגדולה מברית המועצות, שוב נרתם הישוב למשימה הלאומית של קליטת העליה. תוך שנים ספורות נבנו בישוב כ- 1500 יחידות דיור חדשות, אשר רובן המכריע אוכלס באותם העולים החדשים. בשנים 1997- 1998 הגיע הישוב לשיא: כ- 65 אחוזים מתוך כ- 6500 תושבי היישוב היו עולים חדשים מחבר העמים, שיא ישראלי ואולי אף עולמי בקליטת עלייה.
